מועדי בחינות מתווכים: מתי מתקיימות הבחינות ואיך לדעת

מועדי בחינות מתווכים נקבעים ומתפרסמים על ידי רשם המתווכים במשרד המשפטים, ובדרך כלל יש כ-4 מועדים בשנה. המועדים אינם קבועים לתאריך שחוזר בכל שנה, ולכן הדרך היחידה לדעת מתי המועד הבא היא לבדוק בפרסום הרשמי. במאמר הזה נראה מה התקיים בפועל ב-2025, מה ידוע על מבחן המתווכים 2026, ואיך מתכננים את ההרשמה וההכנה סביב המועדים.

המאמר הוא חלק מהמדריך שלנו על רישיון תיווך ומבחן, ונכתב בעיקר למי שמתחיל מאפס, בלי רישיון ובלי ניסיון. אם אתם רק מתחילים לחשוב על הכיוון, כדאי לדעת מראש: התזמון הוא חלק מהתכנון. מי שמבין איך עובדים המועדים יכול לבנות תוכנית הכנה מסודרת במקום לרוץ אחרי תאריך.

מועדי בחינות מתווכים: כמה פעמים בשנה

התשובה הקצרה: כ-4 מועדים בשנה. זה לא לוח קבוע שמתפרסם מראש לכל השנה, אלא תיאור של מה שקורה בפועל בשנים האחרונות. ייתכנו שנים עם פחות מועדים גדולים, וייתכנו מועדים קטנים נוספים.

מה כדאי לדעת על הבחינה עצמה, בלי קשר למועד:

• הפורמט: בחינה בכתב, עם שאלות אמריקאיות.
• המשך: כשעתיים.
• ציון עובר: 60.
• חומר עזר: במבחן מקבלים חוברת חוקים.
• ערעור: מי שלא עבר יכול לערער תוך 30 יום.
• תוקף התוצאה: מי שעבר, התוצאה שלו תקפה חמש שנים.

הנתונים האלה חשובים לתכנון כי הם לא משתנים בין מועד למועד. מה שמשתנה הוא התאריך, ולפעמים גם שיעור המעבר.

המשמעות המעשית היא שאפשר להתחיל להתכונן עוד לפני שיודעים את התאריך. הנושאים, הפורמט, משך הבחינה והציון העובר ידועים מראש, ולכן אין סיבה לחכות לפרסום כדי לפתוח את הספרים. מי שמתחיל מוקדם מגיע לרגע שבו המועד מתפרסם עם אפשרות בחירה, ולא עם לחץ.

למה אין להסתמך על לוחות מועדים לא רשמיים

ברשת אפשר למצוא לוחות שמציגים “המועדים הקבועים” של הבחינה, לעתים עם חודשים שחוזרים כל שנה. הלוחות האלה יכולים להיות שימושיים כהערכה כללית, אבל הם לא מחייבים. מספיק שמועד אחד זז, ותוכנית הלימוד כולה מתכווצת או נמתחת. מי שקובע ומפרסם את המועדים הוא רשם המתווכים, וכל החלטה כדאי לבסס על הפרסום שלו בלבד.

מועד גדול ומועד קטן: מה ההבדל

כשמדברים על “מועד” מתכוונים בדרך כלל למועד הגדול, זה שאליו ניגש רוב הנבחנים ושבו מתפרסם שיעור מעבר. לצד המועדים הגדולים, בחלק מהשנים מופיעים גם תאריכים קטנים יותר, עם מעט נבחנים. אין לנו מידע מאומת על מטרתם או על מי שזכאי לגשת אליהם, ולכן לא כדאי לתכנן לפיהם. למי שמתחיל מאפס, ההנחה הנכונה היא לכוון למועד גדול שמתפרסם אצל הרשם, ולבדוק בפרסום הרשמי אם יש אפשרויות נוספות שרלוונטיות למקרה שלו.

מועדי בחינות 2025: מה התקיים בפועל

שנת 2025 היא דוגמה טובה לשנה “רגילה” מבחינת מספר המועדים. לפי נתוני משרד המשפטים, התקיימו בה ארבעה מועדים גדולים, ולכל אחד מהם פורסם שיעור מעבר:

מועד בשנת 2025	שיעור מעבר (משרד המשפטים)
פברואר	75.1 אחוז
מאי	73.4 אחוז
יולי	81.4 אחוז
נובמבר	66.6 אחוז

כמה דברים שאפשר ללמוד מהטבלה:

• המועדים מתפזרים לאורך השנה. בין מועד למועד עוברים בדרך כלל כמה חודשים, וזה הזמן שבו אפשר להתכונן למועד הבא.
• שיעור המעבר משתנה. גם בתוך אותה שנה יש הבדל ניכר בין מועדים. אין דרך לדעת מראש איזה מועד יהיה “קל” יותר, ולכן לא כדאי לבחור מועד לפי ניחוש כזה.
• ייתכנו מועדים קטנים נוספים. הטבלה מציגה את המועדים הגדולים בלבד. מועדים מיוחדים או קטנים, אם התקיימו, אינם נמנים כאן.

כדאי לזכור שהחודשים האלה אינם הבטחה לשנה הבאה. הם מראים איך נראתה שנה מלאה, לא איך תיראה השנה שלכם.

מה המרווח בין המועדים אומר על התכנון

אם מסתכלים על 2025 כדוגמה, בין מועד למועד עברו כמה חודשים. המרווח הזה הוא נתון חשוב למי שבונה תוכנית. הוא אומר שמי שמתחיל ללמוד ממש אחרי מועד מסוים, יש לו פרק זמן סביר עד המועד הבא. הוא גם אומר שמי שמחליט לדחות מועד אחד, מוותר בפועל על כמה חודשים. לכן ההחלטה אם לגשת למועד הקרוב או לבא אחריו היא החלטה עם משקל: לא רק שאלה של מוכנות, אלא גם של קצב הכניסה לעבודה בתחום. כדאי לקבל אותה בכוונה, ולא ברגע האחרון.

מבחן המתווכים 2026: המועדים עד כה

בשנת 2026 התמונה קצת שונה. לפי נתוני משרד המשפטים, המועדים הגדולים שהתקיימו עד כה היו במאי וביולי. שיעורי המעבר בהם היו 54.0 אחוז במאי ו-59.0 אחוז ביולי, נמוכים יותר מאשר במועדים של 2025.

מה זה אומר למי שמתכנן לגשת:

• אין מועדים “בטוחים”. השוואה בין השנים מראה שהשיעור יכול לרדת או לעלות. בטווח השנים 2018 עד 2026 שיעורי המעבר נעו בין כ-42 לכ-89 אחוז, לפי מועד.
• ההכנה חשובה יותר מהתאריך. במקום לחפש את המועד ה”נכון”, כדאי להשקיע בהכנה שתעמוד בכל מועד.
• מועדי ההמשך של השנה מתפרסמים אצל הרשם. אנחנו לא מציינים כאן מועדים שעוד לא פורסמו, ולא מנחשים תאריכים.

מי שרוצה להעמיק בנתונים לפי מועד ובמה שהם אומרים ומה לא, ימצא באתר גם מאמר נפרד על תוצאות ואחוזי מעבר. כאן הדגש הוא על התזמון: מתי לגשת ואיך לדעת.

מה לא כדאי להסיק מהנתונים

קל לקרוא את הנתונים של 2026 ולהסיק מסקנות מהירות: שהמבחן “נעשה קשה”, שכדאי לחכות לשנה הבאה, או שמועד מסוים בשנה תמיד קל יותר. אין לנו בסיס לאף אחת מהמסקנות האלה. הנתונים מראים שהשיעורים במועדים של 2026 נמוכים יותר, ולא מסבירים למה. מה שכן אפשר להסיק הוא פשוט: יש סיכוי ממשי לא לעבור בפעם הראשונה, ולכן כדאי להתכונן ברצינות ולתכנן מראש גם אפשרות של מועד נוסף. מי שנכנס עם הציפייה הזו פחות מתאכזב, ויותר מוכן.

איך עוקבים אחרי המשך מבחן המתווכים 2026

מי שמכוון לגשת עוד השנה צריך לעשות שלושה דברים. ראשית, לבדוק את דף השירות של רשם המתווכים באופן קבוע, כדי לדעת מתי מתפרסם המועד הבא ומתי נפתחת ההרשמה. שנית, להמשיך ללמוד בלי לחכות לפרסום, כך שכשהמועד יתפרסם תוכלו להחליט על בסיס המוכנות שלכם ולא על בסיס לחץ. שלישית, להחזיק תוכנית חלופית: אם המועד הבא לא מתאים, לדעת מראש שתגשו לזה שאחריו, ולהמשיך בקצב. כך גם שינוי בלוח הזמנים לא מפיל את כל התוכנית.

איפה מפרסמים מועדי בחינות ואיך לדעת

המקור הרשמי היחיד למועדי הבחינה הוא רשם המתווכים במשרד המשפטים. שם מתפרסמים המועדים, ושם נפתחת ההרשמה כשמגיע הזמן. כל מקור אחר, כולל האתר הזה, יכול רק להפנות אליו.

איך עוקבים בפועל:

1. בודקים את דף השירות של רשם המתווכים באתר משרד המשפטים. שם מתפרסמים מועד הבחינה ופרטי ההרשמה.
2. חוזרים לבדוק באופן קבוע. במיוחד אחרי מועד שהתקיים, כשהציפייה היא למועד הבא.
3. מאמתים כל מידע שהגיע ממקור משני. חבר אמר, פוסט פורסם, מכללה שלחה הודעה: כל אלה הם סימן לבדוק, לא תחליף לבדיקה.
4. שומרים את הפרטים שתצטרכו להרשמה מוכנים מראש, כדי שכשההרשמה נפתחת תוכלו להירשם בלי עיכובים.

ההרשמה אפשרית רק כשהיא פתוחה, ויש מועד אחרון להרשמה לפני כל בחינה. את המועד האחרון המדויק בודקים בפרסום הרשמי ובנוסח התקנות. על שלבי ההרשמה עצמם, מה ממלאים ומה מכינים, כתבנו מדריך מפורט על הרשמה למבחן תיווך צעד אחרי צעד.

טעויות נפוצות במעקב אחרי המועדים

• לחכות להודעה שתגיע מעצמה. אף אחד לא שולח תזכורת אישית למי שעוד לא נרשם. מי שלא בודק, מפספס.
• להסתמך על צילום מסך ישן. לוח מועדים מלפני שנה נראה אמין, אבל הוא לא רלוונטי.
• לבלבל בין מועד הבחינה למועד ההרשמה. ההרשמה נסגרת לפני הבחינה עצמה, ומי שמחכה לשבוע האחרון עלול לגלות שכבר מאוחר.
• להירשם לפני שבודקים זמינות. יום הבחינה הוא יום שלם. כדאי לוודא מראש שאין התנגשות עם עבודה, אירוע משפחתי או נסיעה.

גם התשלום הוא חלק מההרשמה. כל גישה למבחן כרוכה באגרת בחינה, ואת הפירוט המלא של הסכומים והסייגים אפשר למצוא במאמר על עלות מבחן תיווך. מומלץ לבדוק את הנוסח העדכני באתר משרד המשפטים ולהיוועץ בעורך דין כשיש שאלה שנוגעת למקרה שלכם.

איך מתכננים לוח זמנים להרשמה והכנה

הטעות הנפוצה היא לבחור מועד קודם, ואז לנסות לדחוס את ההכנה לתוכו. הסדר הנכון הפוך: קודם מעריכים כמה זמן אתם צריכים כדי להתכונן, ורק אחר כך בוחרים את המועד שמתאים.

שלבי התכנון:

• הערכת נקודת הפתיחה. האם יש לכם רקע במשפטים, בנדל”ן או בקריאת טקסטים משפטיים? מי שמתחיל מאפס צריך בדרך כלל יותר זמן.
• בחירת דרך ההכנה. לימוד עצמי מהחוקים והתקנות, או קורס הכנה. אין חובת קורס, אבל הרבה מתחילים מעדיפים מסגרת. אם אתם שוקלים קורס, כדאי לקרוא על איך בוחרים קורס תיווך נדלן לפני שמחליטים.
• בניית תוכנית לפי נושאים. חלוקה לשבועות, עם זמן לתרגול מבחנים בתנאי זמן.
• שמירת רזרבה. תמיד כדאי להשאיר מרווח למקרה של עומס בעבודה, מחלה או פספוס של ההרשמה.
• בחירת מועד. כשהתוכנית ברורה, בוחרים את המועד הראשון שמאפשר לסיים אותה, ולא את המועד הקרוב ביותר רק כי הוא קרוב.

כמה זמן לפני המועד כדאי להתחיל

אין מספר אחד שמתאים לכולם, ואנחנו לא נמציא כזה. מה שכן אפשר לומר הוא שההכנה צריכה לכלול שלושה שלבים: מעבר ראשון על כל הנושאים, תרגול מבחנים מלאים, וחזרה ממוקדת על נקודות חלשות. מי שמתחיל ללמוד רק כשההרשמה נפתחת, מגלה לרוב שאין לו מספיק זמן לשלב השלישי, ודווקא הוא זה שעושה את ההבדל. לכן ההמלצה היא להתחיל ללמוד ברגע שמחליטים ללכת על הכיוון, ולתת למועד להיקבע בהמשך.

תרחיש לדוגמה

נניח שמישהו מחליט בתחילת הקיץ שהוא רוצה לגשת למבחן. הוא מעריך שהוא צריך כמה חודשים של הכנה בקצב סביר לצד העבודה הנוכחית. במקום להירשם למועד הקרוב, הוא מתחיל ללמוד מיד, עוקב אחרי הפרסומים של הרשם, וכשמתפרסם מועד שמתאים לסיום התוכנית שלו, הוא נרשם. אם התוכנית מתעכבת, הוא יודע שיש מועד נוסף בהמשך, ולא נלחץ.

שימו לב למה שלא קרה בתרחיש הזה. הוא לא חיכה לפרסום כדי להתחיל ללמוד, והוא לא נרשם למועד רק כי הוא הראשון שהתפרסם. ההחלטה על המועד הייתה תוצאה של התוכנית, ולא להפך. זה ההבדל בין מי שניגש מוכן לבין מי שניגש “לנסות”.

שאלות לשאול את עצמכם לפני שבוחרים מועד

• האם סיימתי לעבור על כל הנושאים לפחות פעם אחת?
• האם תרגלתי לפחות כמה מבחנים מלאים בתנאי זמן, עם חוברת חוקים?
• האם הציונים בתרגולים עוברים בבטחה את ציון 60, או רק נוגעים בו?
• האם יש לי זמן פנוי בשבועות האחרונים לפני הבחינה, בלי עומס חריג בעבודה או בבית?
• האם אני מוכן כלכלית ונפשית לאפשרות שאצטרך לגשת שוב?

אם התשובה לרוב השאלות חיובית, כנראה שהמועד מתאים. אם לא, עדיף לפעמים לדחות במועד אחד ולהגיע מוכנים יותר, מאשר לשלם אגרה נוספת ולהתחיל מחדש.

מה עושים אם פספסתם מועד

פספוס מועד, בין אם של ההרשמה ובין אם של הבחינה עצמה, הוא לא סוף הדרך. מכיוון שיש כ-4 מועדים בשנה, ההמתנה היא לרוב של כמה חודשים בלבד.

איך מנצלים את הזמן:

• תרגול נוסף. מבחנים בתנאי זמן, עם חוברת חוקים, ובדיקה של הטעויות לפי נושא.
• חיזוק נושאים חלשים. מי שפספס מועד יכול להגיע למועד הבא מוכן יותר.
• תכנון מחדש. בונים לוח זמנים חדש סביב המועד הבא, אחרי שהוא מתפרסם.
• מעקב אחרי הפרסום הרשמי. בודקים באתר הרשם לפני כל תכנון, ולא מסתמכים על הערכות.

ומה קורה אם ניגשתם ולא עברתם? אפשר לערער תוך 30 יום, ואפשר גם להירשם למועד הבא ולשלם שוב את אגרת הבחינה. מי שעבר, התוצאה שלו תקפה חמש שנים, כך שגם אחרי המעבר יש זמן מסודר להמשיך לשלב הבא. על מה שקורה אחרי המבחן, מהבקשה ועד קבלת רישיון תיווך, כתבנו במאמר נפרד.

ערעור או מועד חדש: איך מחליטים

מי שלא עבר עומד מול שתי אפשרויות שאינן סותרות. אפשר לערער תוך 30 יום, ואפשר להתחיל להתכונן למועד הבא. ערעור שווה לשקול בעיקר כשהציון קרוב לציון העובר, או כשיש סיבה ממשית לחשוב שנפלה טעות בבדיקה. את אופן הגשת הערעור והתנאים שלו בודקים בנוסח הרשמי. במקביל, לא כדאי לעצור את הלימוד בזמן ההמתנה לתשובה. אם הערעור לא יתקבל, תרצו להגיע למועד הבא בלי לאבד זמן. מי שממשיך ללמוד בזמן הזה מגיע למועד הבא עם יתרון ברור.

אפשר להתחיל גם בלי רישיון: גם לפני שהמועד נקבע

הרבה אנשים מחכים שיתפרסם מועד, ורק אז מתחילים לחשוב ברצינות על הקריירה. אין צורך לחכות. אפשר להתחיל גם בלי רישיון: ההכשרה כוללת ליווי לקבלת הרישיון. הפרטים המלאים מתקבלים ישירות מהסוכנות אחרי השארת פרטים. תיווך בפועל מותר רק אחרי קבלת רישיון.

מה זה אומר בפועל:

• הרישיון אינו תנאי להצטרפות. אפשר להיכנס למסלול לפני שעברתם את המבחן, ולהתכונן בתוך מסגרת.
• התנאים הם אחרים: משרה מלאה ומחויבות מלאה, רכב ורישיון נהיגה בתוקף, ועבודה כעצמאי. ניסיון קודם אינו נדרש.
• המבחן נשאר חובה. גם במסלול עם ליווי, ניגשים לבחינה הרשמית באחד המועדים שהרשם מפרסם, ורק אחרי המעבר וקבלת הרישיון מתחילים לתווך.

את פרטי המסלול והשילוב בעבודה בזמן שלפני הרישיון מקבלים מהסוכנות. על התמונה הכללית של קריירה בנדל”ן למתחילים אפשר לקרוא בעמוד הבית של האתר. חשוב להיות כנים: המבחן אינו פשוט, ושיעורי המעבר משתנים בין מועדים. ההכנה היא החלק שבשליטה שלכם.

איך המועדים משתלבים במסלול עם ליווי

במסלול שבו ההכשרה כוללת ליווי לקבלת הרישיון, המועדים של הרשם הם נקודות ציון ולא נקודת התחלה. מתחילים את ההכשרה, מתקדמים בחומר, ובוחרים יחד עם הליווי את המועד שמתאים לשלב שבו אתם נמצאים. היתרון הוא שאתם לא לבד מול לוח הזמנים: יש מי שעוזר להעריך מוכנות, ויש מסגרת שממשיכה גם אם צריך לדחות במועד אחד. את הפרטים המדויקים של המסלול, כולל איך הוא מתוזמן ביחס למועדים, מקבלים ישירות מהסוכנות אחרי השארת פרטים.

מוכנים לתכנן את המסלול? ממלאים שאלון קצר

מועדי בחינות מתווכים הם רק חלק מהתוכנית. כדי לדעת איזה מסלול מתאים לכם, איך נראית ההכנה ומה הפרטים המלאים של ההכשרה, הדרך הפשוטה היא להשאיר פרטים ולקבל תשובות ישירות מהסוכנות. התחל שאלון קצר ותקבל את הפרטים בלי התחייבות.

---

נכתב על ידי סלבה זמסקי, מייסד האתר.

המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. ההכנסה בענף משתנה מאוד בין סוכנים, ואין באתר הבטחה לתוצאה.